השבוע ישבתי עם סבא שלי על כוס אספרסו. הוא, כהרגלו, התעניין בכל: משפחה, ילדים ועבודה. סבא שלי לא מסתפק בתקצירים. חשוב לו להבין דברים עד הסוף, וכך מצאתי את עצמי מספר לו קצת על סדר היום שלי, שכולל עשרות שיחות וסמסים ביום וזמינות תמידית גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות (אם קיימת כזו הגדרה בימינו).השיחה גרמה לשנינו להבין שהזמנים השתנו מאוד. סבא שימש בתפקיד בכיר באחד הארגונים הגדולים בארץ בימים ההם, אך ברגע שהוא יצא מפתח המשרד לא ניתן היה להשיג אותו: לא כששיחק כדורעף עם חבריו, לא כשערך קניות ולא כשהיה עם המשפחה.

ישראל היא מעצמה סלולרית: לרוב הישראלים לפחות מכשיר טלפון נייד אחד שצמוד אליו בכל זמן ובכל מקום. מעבר להיותו של הטלפון כלי שימושי, הוא הפך לאביזר אופנתי מתחלף ומשתדרג וכך קיימים בישראל כארבעה מיליון מכשירים ניידים מדור 3 ומעלה.

מהפכת הסלולר כבר פה יותר מעשור, אך את קפיצת המדרגה האמיתית ניתן לייחס לשני גורמים מרכזיים: הטלפונים מדור 3, המאפשרים העברת נתונים מהירה והאייפון, ששידרג באופן משמעותי את חווית השימוש בטלפונים ואיפשר הורדת אפליקציות.

ערוץ שירות, שיווק ומכירות נולד

בתקופה האחרונה הפוטנציאל המסחרי הטמון בסלולרי החל לחלחל לארגונים רבים, והם מחפשים את הדרך הנכונה לפעול בתחום. קיימות נקודות דמיון רבות בין תחילת הפעילות המסחרית של ארגונים באינטרנט לפני למעלה מעשור לכניסה לפעילות בסלולר היום.

האתגרים בכניסה של ארגונים לפעילות בערוץ תקשורת חדש רבים: מה עושים, איך עושים, איך מגדירים מטרות ומדדי הצלחה, מי קהל היעד, באיזה פלטפורמות תומכים, מי מוביל את הפעילות בארגון, איך מסנכרנים את הפעילות בצורה חכמה עם ערוצים דיגיטליים אחרים שבהם קיימת פעילות לארגון? ועוד.

ארגונים שמיהרו לפתח אפליקציות נהנו עד כה מתפישת חדשנות שלצידה יחסי ציבור, אך אנו צועדים לעידן הבגרות, העידן בו הצרכנים מפתחים צרכים וציפיות מהמותגים גם בסלולר.

הסלולר המשוכלל מציע למעשה יותר אפשרויות ממחשב. הוא מכיל יכולות חיבור נייד לאינטרנט, מצלמות וידאו וסטילס, GPS, יכולות הקלטה קולית, ממשק מגע, קורא ברקודים, רטט ואפילו, כן, טלפון. השילוב בין יכולות אלה לבין מהות הסלולר כמכשיר שנמצא תמיד בכיס מכיל פוטנציאל אדיר ליצירת יישומים עסקיים.

אחד האתגרים המרכזיים הינו כיצד לאפשר יישומים בסלולר שאינם מועתקים מהיישום באתר האינטרנט של הארגון, אלא כאלו שמותאמים להיות מכשיר הקצה נייד ולשאר היכולות הייחודיות.

בעולם ניתן לראות יישום מואץ של אפליקציות סלולריות לניהול התקציב המשפחתי. בישראל יישומים אלו עדיין לא מפותחים מספיק וסביר שיגיעו מכיוון חברות הפיננסים. גם הקופונים הסלולריים (באמצעות קוד קופון בסמס או ברקוד) פופולאריים מאוד בעולם – וגם בארץ נראים סימנים של שימוש בהם.

אחד המאפיינים הייחודיים ביישומי הסלולר הינו תוכן מותאם מקום וזמן ומאפשר לצרכן לקבל את המידע שהכי רלוונטי לו במקום בו הוא נמצא. דוגמא לכך היא אפשרות לקבל מידע בחנות בגדים באמצעות קורא ברקודים בסלולרי. ניתן, למשל, לקבל מידע על צבעים אפשריים של פריט הקיימים במלאי, מידות, מפרט מורחב ועוד.

דוגמה נוספת ליישום מבוסס מיקום היא תוכנת הניווט החברתי waze המאפשרת למשתמשים למצוא את סניף הסופר-פארם הקרוב ביותר למקום הימצאם. לאומי מציע אפליקציה למציאת הכספומט הקרוב ביותר.

אפליקציה שימושית נוספת של לאומי היא "קוד משיכה" למשיכת כסף מהכספומט ללא כרטיס אשראי. הזנת פרטים באתר לאומי מאפשרת משלוח של SMS עם קוד המשיכה למי שנתקע ללא הכרטיס.

בעולם הבריאות ניתן לציין את שירותי בריאות כללית המאפשרים ללקוחותיהם שירות זימון תורים באמצעות הסלולר, וקבלת מידע אישי בסלולר.

הטאבלטים, שנכנסים לאחרונה לשימוש בעולם ובארץ, יכולים לתפוס מקום טוב באמצע בין המחשבים הניידים לבין הסלולרים. לטאבלטים יש פוטנציאל גדול להשתלב במגזר העסקי כממשק שייתן מענה לעובדים הניידים של הארגון (סוכני מכירות, טכנאים, סוכני ביטוח וכו').

על פי ההערכות קיימים בישראל כ-7,000 מכשירי אייפד וזה לפני ש-idigital, נציגת אפל הרשמית בישראל החלה לשווק אותם.

גדל מציעה לסוכניה אפליקציה B2B ייחודית המאפשרת לסוכנים לעבוד עם משרד נייד און-ליין בכיס ומסייעת להם בשמירת הקשר וקידום המכירות.

שוק האפליקציות העסקיות בסלולר מצוי בשלבי התפתחות ראשוניים, וההזדמנויות העתידיות רבות, והן יוכלו לבוא לידי ביטוי בעיקר אם מידה נשכיל להשתמש בתהליכים הדיגיטליים ה'וותיקים' בארגון ולתכנן נכונה את האסטרטגיה הניידת של המותג.

טיפים לכניסה חכמה לעולם הסלולרי:

מענה לצורך אמיתי: קל יחסית לייצר אפליקציות, אך האתגר הוא לבחור לפתח כאלה שיענו על צורך אמיתי של הלקוח, בעיקר בזמן שהוא נייד ולא ליד מחשב/סניף פרונטלי.

מעניין וחווייתי: חשוב לייצר אפליקציה שתגרום לאנשים באמת להשתמש בה שוב ושוב. המפתח להצלחה הוא הנאה כזו מחוויית המשתמש שתגרום גם לספר לחברים וכמובן תתן ערך למותג.

נוח ואינטואיטיבי: כמו באינטרנט, גם בסלולר. הממשק חייב להיות שימושי, כך שלא יהיה צורך בהוראות הפעלה ויהיה ברור לכל לקוח.

במגוון פלטפורמות: מכשירי הסלולר שמחזיקים הלקוחות שלנו היום ובעתיד, הינם מגוונים. יש להיערך מראש לפיתוח למגוון מערכות הפעלה (כשם שאתר האינטרנט מותאם לגלישה במספר דפדפנים שונים).

רב ערוצי: חשוב שהאפליקציה תעבוד אונליין ובסנכרון מלא עם הפעילות בערוצי השיווק האחרים, הן ברמת עקביות המותג ( look&feel, תוכן וכד') והן ברמת נתונים ופעולות, כך שלקוח שמתחיל פעולה בערוץ הסלולר יוכל לסיימה בערוץ אחר מהמקום בו הפסיק, ולהיפך.

חכם: רצוי שלא להעתיק יישומים הקיימים באתר האינטרנט של הארגון, אלא להתייחס לציוד הקצה (הטלפון), כך נוכל להשתמש נכון באפשרויות המגוונות שקיימות בטלפון ולא קיימות במחשב.

ניהול מדידה ובקרה: התייחסו אל הפעילות הסלולרית של הארגון כמו כל פעילות אחרת בתחום הדיגיטל. הגדירו מטרות, יעדים, בנו תוכנית עבודה להשקה ולניהול הגרסאות לאחר מכן ובצעו בקרה תמידית אחר הפעילות כדי להביא לשיפורה המתמיד.

אסף דותן משמש כמנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי בתחום הדיגיטל