7 טרנדים מרכזיים בשירותי בריאות דיגיטליים
ביג-דטה, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים ומציאות רבודה בשירות הבריאות
בעשור האחרון, ההשקעה בבריאות דיגיטלית נמצאת במגמת עליה. בשנת 2010 הושקעו בעולם כמיליארד דולר בתעשיית הבריאות הדיגיטלית, בשנת 2012 הסכום כבר הוכפל ובשנים האחרונות מושקעים בתחום יותר מעשרה מיליארד דולרים בכל שנה. תחום הרפואה עובר מהפכה עם שירותי בריאות חכמים בטכנולוגיות מתקדמות כמו ביג דטה, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית ומציאות רבודה, טכנולוגיות שהופכות את הרפואה למתקדמת, ממוקדת ויעילה יותר. במאמר זה נסקור 7 טרנדים מרכזיים בתחום הרפואה הדיגיטלית.
(הנתונים מתוך אתר Statista)
- חווית מטופל (Patient experience)
אם בעבר הושקעו מאמצים רבים בתחום חווית המשתמש והלקוח, בעוד המטופל נתפס כ"קהל שבוי" שאין טעם להשקיע מאמצים בשביעות הרצון שלו, היום החשיבות של חווית מטופל (PX) כבר ברורה, וחוויה חיובית מהווה משתנה מפתח במדידת איכות שירותי הבריאות. המגמה הרווחת בשנים האחרונות של דירוג שירותי רפואה על ידי מטופלים ככלי משמעותי בעת בחירת קופת חולים, בית חולים, או רופא, הופכת את חווית המטופל לקריטית עבור הרופאים וספקי שירותי הבריאות.
השינוי בהתייחסות למטופלים התחיל במערכות הבריאות הפרטיות, אבל בשנים האחרונות הוא קורה גם במערכות הציבוריות, עם סט מערכות תומך דוגמת מערכת לניהול תורים, אפליקציות בריאות שונות והודעות פוש על תוצאות בדיקות ועל התקדמות תהליך הטיפול. דוגמה לאפליקציית בריאות כזו היא תוכנת האחות הוירטואלית של חברת סנסלי (Sensely). החברה מציעה לספקי שירותי בריאות אחות וירטואלית לחולים כרוניים. האחות הוירטואלית שומרת על קשר קבוע עם המטופלים, שנהנים מטיפול אישי וחוויה ידידותית. במקביל, התוכנה מאפשרת איסוף מידע, ניתוח והנעה לפעולה בזמן אמת, ומסייעת לאבחון באמצעות שיחה קולית או צ'טבוט. - רפואה מותאמת אישית (Personalized Medicine)
כולנו דומים אבל גם שונים, והשונות הזו משפיעה על הסיכון שלנו לחלות במחלות שונות ועל
התגובה של הגוף שלנו לפרוצדורות טיפול שונות. התפיסה הזו שונה באופן מהותי מהתפיסה שעמדה עד היום בבסיס הרפואה המערבית, שהתייחסה לכל בני האדם כשווים והתבססה על מחקרים קליניים של מדגמים מיצגים. רפואה מותאמת אישית מתייחסת לשונות בין בני אדם בגנטיקה, מגדר, סגנון חיים ועוד, ומתאימה את הטיפול המדויק ביותר למאפיינים הייחודיים של כל אחד. רפואה כזו מאפשרת לפתח תוכניות למניעה וטיפול שאפשר ליישם אפילו לפני אבחון המחלה, והיא עתידה לשנות הן את דרכי הטיפול והן את תהליך פיתוח התרופות. לדוגמה, אפליקציית התזונה של חברת DayTwo מאפשרת לאזן את רמות הסוכר בדם באמצעות תזונה מותאמת אישית. האפליקציה מבוססת על מחקר בהובלת פרופ׳ סגל ופרופ׳ אלינב שהוכיחו שאנשים מגיבים באופן שונה למאכלים זהים. - רפואה מרחוק
הטרנד הזה התחיל לפני כמה שנים, אך אין ספק שמחלת הקורונה שימשה כאן כמאיץ רציני. התייעצויות טלפוניות, פגישה עם רופא בשיחת ווידאו, שליחת תמונות ואפילו דגימות פיזיות, הפכו לשירותים בסיסיים שקופות החולים מעודדות ומטפחות. Tyto של קופת חולים כללית, למשל, הוא שירות המאפשר בדיקה רפואית מקיפה (חום, לב, דופק, עור ועוד) יחד עם אפליקציה לשיחת ווידאו עם רופא שגם שולח מרחוק הפניה או מרשם לתרופות, אז למה בכלל לצאת מהבית? - התמקדות במניעה ושְׁלוֹמוּת (well-being)
הפילוסופיה הבסיסית ברפואה ההוליסטית מתייחסת להתמקדות באדם כולו, והיא מבוססת על מניעה ושְׁלוֹמוּת (well-being). לעומתה, הרפואה המערבית התמקדה לאורך השנים בטיפול בסימפטומים ומחלות. באופן אירוני משהו, דווקא התפתחות המדע בתחומי הביג דטה, בינה
מלאכותית ושאר פיתוחים מודרניים, קירבה את הרפואה המערבית לרפואה המסורתית יותר, כך שבמקביל לטיפול בסימפטומים ובעיות רפואיות, מציעה היום הרפואה המערבית מודלים למניעה המתמקדים בניטור הגורמים המביאים למחלות כרוניות, ועוברת מטיפול ממוקד במחלות לטיפול ממוקד בחולה. שירותי הבריאות בונים מודלים לניבוי המזהים סיכון למחלות כרוניות שונות כמו סכרת, פונים באופן יזום למי שנמצאים בקבוצת סיכון ומציעים שינויים באורח החיים שיעכבו או ימנעו את המחלה. - שימוש בביג-דטה (Big data) ובינה מלאכותית (Artificial intelligence)
המערכת הרפואית יכולה היום לעקוב אחרי מטופלים לאורך זמן ולספק תובנות לחיזוי מחלות ובעיות. בינה מלאכותית מאפשרת לעבד ולנתח את נתוני הביג-דטה ולזהות דפוסים ותבניות.
לדוגמה, חברת אי-קיור (AiCure) משתמשת בפלטפורמת ראיה ממוחשבת יחד עם בינה מלאכותית כדי לספק נתונים משמעותיים ואיכותיים סביב התנהגות המטופל. הפלטפורמה מאפשרת לאסוף נתונים ולקבל תובנות על המטופלים באמצעות כלים אנליטיים מתקדמים, בסרטון כאן אפשר לראות איך זה עובד. שימוש בביג-דטה ובינה מלאכותית מתחבר למגמת הרפואה המונעת, מכיוון שהוא מאפשר פיתוח כלים לניבוי סיכונים וניטור מחלות המאפשרים להתאים מראש פעולות מונעות. - מציאות רבודה (Augmented Reality)
במציאות רבודה משולבים אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית. מערכות מציאות מדומה מאפשרות הצגת הדמיה של גוף המטופל יחד עם הנתונים העדכניים לגביו עבור בדיקה מרחוק, הכשרת סטודנטים, וסיוע בניתוחים תוך הרצת פרוטוקול טיפול בזמן אמת על גבי האזור המנותח. בנוסף, מערכות מציאות רבודה מאפשרות ביצוע של הליכים רפואיים בתמיכה של מומחה מרחוק, מה שיאפשר לידע רפואי נרחב להגיע למדינות עולם שלישי בעלויות יחסית נמוכות. - אינטרנט של הדברים (Internet of Things)
מוצרים לבישים לניטור עצמי ומעקב אחר מדדי בריאות שונים כמו לחץ דם וקצב הלב, מהשעון החכם ועד לחיישנים ייעודיים, מאפשרים איסוף מידע, מסקנות, תובנות והמלצות לפעולה. אריה (Aria), המשקל החכם של חברת פיטביט (Fitbit), מסנכרן באמצעות WIFI את נתוני המשקל שלך, ומאפשר לעקוב אחר המשקל בקלות, לראות את הנתונים בגרפים, להציב יעדים ולעקוב אחרי ההשגה שלהם.
במאמר זה סקרנו שבעה טרנדים מרכזיים בתחום הרפואה הדיגיטלית: חווית מטופל (Patient experience), רפואה מותאמת אישית (Personalized Medicine), רפואה מרחוק, התמקדות במניעה ושְׁלוֹמוּת (well-being), שימוש בביג-דטה (Big data) ובינה מלאכותית (Artificial intelligence), מציאות רבודה (Augmented Reality) והאינטרנט של הדברים (Internet of Things). העוצמה שלהם נובעת מהכוח שיש לכך אחד מהם ומכך שהם קשורים ומזינים אחד את השני, למשל ביג-דטה ובינה מלאכותית מהווים חלק בלתי נפרד ממניעה, רפואה מותאמת אישית ורפואה מרחוק, האינטרנט של הדברים מסייע גם במניעה ושְׁלוֹמוּת (well-being) וגם באיסוף מידע, וכך, עם הכוח של כל הטרנדים יחד וכל אחד לחוד, הרפואה הדיגיטלית משפיעה כבר היום על איכות האבחון והטיפול ומשפרת משמעותית את שירותי הבריאות.
שרק נהיה בריאים ומאושרים!
רויטל בן עמי היא יועצת בכירה בחברת הייעוץ BO – Business Online
בעשור האחרון פיתחנו התמחות בייעוץ וליווי ארגונים בתחום שירותי הבריאות. בין לקוחותינו בתחום: בית החולים איכילוב, סופר-פארם, מכבי שירותי בריאות, נובולוג, קרונוס ישראל וחברות תרופות מובילות: MSD, טבע, אסטרה זנקה, טקדה, רוש ועוד.
גיבוש אסטרטגיה ותכניות עבודה 2021
מוצר וניהול: 3 עקרונות לניהול מוצרים ברמת על
ניהול מוצר כולל בניית מוצר נכון, אך לא פחות חשוב שבניית המוצר תעשה בצורה נכונה. כדי שמוצר יצליח צריך לדעת איך לנהל את שני העולמות ולעזור להם לדבר באותה שפה. כאן נסביר בקצרה איך עושים את זה.
איך מייצרים רעיונות למוצרים חדשים ב – 4 שלבים?
המאמר מציג שיטה בדוקה של 4 שלבים: זיהוי האתגרים, סיעור מוחות, שימוש במודל scamper וסינון רעיונות. תהליך זה מבטיח יצירת מוצר יעיל, העונה על צרכי הלקוחות.
BO נדבר
%
דיגיטל
פרוייקטים
לקוחות
שנות נסיון
הפתרונות שלנו
BO - Business Online
BO - Business Online
טלפון: 054-6743054
מייל: info@b-o.co.il